יום רביעי, 2 במאי 2012

תקציר לספר - החטיפה מן המנזר - מיתר


מסופר על ילדה ושמה רותי, כאשר גיטה בת דודתה מגיעה לארץ ישראל.  הסיפור מתרחש בבת גלים, שם גיטה פוגשת את אווה חברתה שהייתה איתה בצ'כיה והיא רואה אותה עם עוד כמה בנות ונזירות, ולפתע היא נזכרה בילדותה  אשר הן שיחקו ביחד והיו חברות מאוד טובות. כל חבריי אשר היו איתי  התפעלו כי איפה שהיינו יש מנזר על הגבעה, החלטנו להוציא אותה מן המנזר בעזרת תוכנית. התוכנית שלנו לא עבדה אז חשבנו על עוד תוכנית יותר חכמה והיא שכל פעם צוות אחר יכנס וינסה למצוא אותה ולתת לה את הפתק בוא רשום שתבוא לפתח המנזר ושם נוציא אותה.  והצלחנו  להוציא אותה. הגענו לביתנו מאושרים ושמחים וכשאימא ראתה אותה ושמעה את סיפורנו היא התפעלה ושמחה כי שחררנו את אווה וגם כי היא מכירה את אימא שלה.
אבל כשהגיעו השוטרים הם כעסו ואמרו שהיה אסור לנו לעשות את זה והם שאלו אותי האים זאת ילדה ערבייה או מוסלמית?. והם אמרו גם שהם יחזירו אותה למנזר, אמרתי להם על אימא שלה שמחפשת אותה בכל צ'כיה. ופתאום אווה מלמלה  ממינקה.  אווה התחילה לספר את סיפורה ואני תרגמתי אותו לכל מי שהיה שם והיא סיפרה על השואה שהוריה לא הצליחו לקפוץ אחריה, ונזירה אחת לקחה אותה ונתנה לה לאכול ולשתות ושינתה את שמה כדי שלא יהרגו אותה והיא שלחה אותי למנזר פה בישראל. ובאותו יום סיפרה על זה שרצינו להוציא אותי מכאן והיא אמרה שהיא התפללה לאלוהים שלנו כדי שיעזור לכם להוציא אותי מפה ולא לישו , ואפילו שלפתי מכסי את התמונה שלי ושל אווה  והשוטרים הסתכלו על אווה ועל התמונה  והסכימו שהיא תתגורר בביתנו וכולנו שמחנו. לאחר כמה ימים למדה אווה את כל המשחקים ותעלולים שאנחנו עושים ולפתע ראינו אישה קטנה זאת הייתה אימא של אווה  ושניהן התעלפו אחת על השנייה  ואנחנו צעקנו הצילו!!! והשכנים  זרקו מים עליהן ושאימא של אווה ראתה את גיטה הודתה לה על טוב ליבה ושהוציאה את ביתה מן המנזר, ונשקה על מצחה. 
ממליצה בחום מיתר...


יום שלישי, 21 בפברואר 2012

כתיבה טיעונית - מפעל ההזנה - אפרת קסה

אני אפרת מכיתה ה'1 בבית ספר " בן גוריון"  ואני בעד מפעל ההזנה  בבית הספר מכיוון ש:
טיעון ראשון : הילדים  יכולים להיות רעבים והם לא יהיו   מרוכזים .
דוגמא: יש בבית הספר ארוחת בוקר שהילדים מביאים מביתם אוכלים בשעה תשע וחצי בבוקר בצהריים הם יהיו רעבים לא מרוכזים .
טיעון שני : כשאנו אוכלים בבית הספר וההורים עובדים הם לא מודאגים שלא אכלנו . לדוגמא: הורה שעובד עד שעות הערב כמו חמש וחצי או שש לא דואג שילדו לא אכל ארוחת צהריים.
טיעון שלישי: האוכל שמביאים באזנה כמו: שניצל , קבבים , עוף , פרי וסלט לכל ילד. לדוגמא: יש במנות קוסקוס עוף ומרק ירקות יש בהם את כל אבות המזון וכך הילדים מקבלים ויטמינים לגוף.
טיעון רביעי: כשאנו אוכלים יש לנו ריכוז בלימודים שלאחר האוכל  וכך אנו מבינים יותר טוב את ההסברים של המורה ואת עבודתנו.
לדוגמא: בשיעור האחרון יש עברית או מתמטיקה המוח פועל יותר טוב וקולט הוראות של המורה או בעבודה שהיא נותת וכך זה מספק לנו אנרגיה חדשה.
ולסיכום: ארוחת הצהריים נותנת אנרגיה נותנת ריכוז והיא בריאה לתלמידי בית הספר, לכן אני בעד מפעל בהזנה. 

כתיבה טיעונית - ההזנה בבית הספר - שרית יגודייב

אני שרית יגודייב מכיתה ה'1 , נגד מפעלי ההזנה בבית הספר מכיוון  
שבראשונה: האוכל במפעל ההזנה לא טעים כמו האוכל שאוכלים בבית.
לדוגמא: לפעמים מפעל ההזנה מביא: פתיתים, כתיתה ואפונה. הפתיתים תמיד בטעם של קמח, ללא תבלינים,וזה ממש לא טעים.

בשניה: כיום מביאים מפעלי ההזנה חמגשית, שעליה מודבק ניילון. וכשמוציאים את הניילון, זה ממש לא אסטטי, אני הייתי מציעה חמגשית אטומה ואסטטית.
לדוגמא:המפעלים מביאים לפעמים: קוסקוס, מרק ועוף. וכשאני מוציאה את הניילון המודבק לחמגשית, המרק מטפטף על המפית וזה לא אסטטי ולא נקי.

בשלישית: לדעתי כל ילדי הכיתה צריכים לאכול, ואני נגד זה שיש ילדים מהכיתה שלא אוכלים ומסתכלים על ילדים אחרים, זה ממש לא נעים.
לדוגמא: יש הורים שלא יכולים לשלם בהקדם, או שיש להם הרבה ילדים וקשה להם בפרנסה, לא יכולים לשלם בהקדם, הם משלמים מאוחר יותר, ומשלמים גם על מנות שילדיהם לא אכלו בימים שלפני שהם שילמו וזה ממש לא הוגן. הרי אם הילדים אוכלים בהתחלה עוד לפני שהוריהם שילמו יש להורים חוב, וכשהם משלמים על המנות מאוחר יותר הם משלמים את החוב שלהם, הם משלמים על המנות שיהיו בהמשך השנה, וכך הם משלמים את החוב וילדיהם אוכלים בנעימות.

לסיום: אני נגד מפעל ההזנה בבית הספר מכוון שלפעמים האוכל לא טעים, החמגשית לא אסטטית ולא אטומה. אני לא מסכימה עם כך שיש ילדים שלא אוכלים , מה שעושה את ההזנה לא רצויה. לכן אני לא מסכימה עם מפעל ההזנה בבית הספר.    


                                                    שרית
                                                    יגודייב
                                                    ה'1

יום שלישי, 14 בפברואר 2012

מטרת הבלוג

מהו בעצם בלוג ?
בלוג פירושו בעברית רשומון , בא מהמילה לרשום , באופן כללי עוסקות הרשומות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ולעיתים אף לתגובה. הרשומות מסודרות בדף הבית ובדפי הקטגוריה על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. בעלי בלוג נקראים בלוגרים וקהילת בלוגרים נקראת בלוגוספירה .
מהי מטרת הבלוג שלנו ?
מטרת הבלוג היא לאפשר לכם , לעבור תהליכי למידה משמעותיים של כתיבה   .
מדי יום אתם נחשפים לחומרי קריאה שונים ,קוראים בלי סוף טקסטים, מאמרים , קטעי מידע ועוד... בין היתר אתם מחליפים מדי שבוע את ספר הספריה שברשותכם ונחשפים לספרים וסיפורים .
בבלוג הזה תציגו בפני כולם את ההתרשמויות שלכם מן הקריאה וכן תמליצו לחבריכם על סיפור / מאמר /כתבה וכו...

מעבר לכך תוכלו להעלות לבלוג תוצרי כתיבה שונים  שאינם קשורים בקריאה .

הפרסום בבלוג יעשה רק לאחר כתיבה עניינית על פי כללי הכתיבה שילמדו ומשוב עמיתים .
שיהיה בהצלחה ...