יום ראשון, 6 במאי 2012
יום שבת, 5 במאי 2012
יום רביעי, 2 במאי 2012
תקציר לספר - החטיפה מן המנזר - מיתר
מסופר על ילדה ושמה רותי, כאשר גיטה בת דודתה מגיעה לארץ ישראל. הסיפור מתרחש בבת גלים, שם גיטה פוגשת את אווה חברתה שהייתה איתה בצ'כיה והיא רואה אותה עם עוד כמה בנות ונזירות, ולפתע היא נזכרה בילדותה אשר הן שיחקו ביחד והיו חברות מאוד טובות. כל חבריי אשר היו איתי התפעלו כי איפה שהיינו יש מנזר על הגבעה, החלטנו להוציא אותה מן המנזר בעזרת תוכנית. התוכנית שלנו לא עבדה אז חשבנו על עוד תוכנית יותר חכמה והיא שכל פעם צוות אחר יכנס וינסה למצוא אותה ולתת לה את הפתק בוא רשום שתבוא לפתח המנזר ושם נוציא אותה. והצלחנו להוציא אותה. הגענו לביתנו מאושרים ושמחים וכשאימא ראתה אותה ושמעה את סיפורנו היא התפעלה ושמחה כי שחררנו את אווה וגם כי היא מכירה את אימא שלה.
אבל כשהגיעו השוטרים הם כעסו ואמרו שהיה אסור לנו לעשות את זה והם שאלו אותי האים זאת ילדה ערבייה או מוסלמית?. והם אמרו גם שהם יחזירו אותה למנזר, אמרתי להם על אימא שלה שמחפשת אותה בכל צ'כיה. ופתאום אווה מלמלה ממינקה. אווה התחילה לספר את סיפורה ואני תרגמתי אותו לכל מי שהיה שם והיא סיפרה על השואה שהוריה לא הצליחו לקפוץ אחריה, ונזירה אחת לקחה אותה ונתנה לה לאכול ולשתות ושינתה את שמה כדי שלא יהרגו אותה והיא שלחה אותי למנזר פה בישראל. ובאותו יום סיפרה על זה שרצינו להוציא אותי מכאן והיא אמרה שהיא התפללה לאלוהים שלנו כדי שיעזור לכם להוציא אותי מפה ולא לישו , ואפילו שלפתי מכסי את התמונה שלי ושל אווה והשוטרים הסתכלו על אווה ועל התמונה והסכימו שהיא תתגורר בביתנו וכולנו שמחנו. לאחר כמה ימים למדה אווה את כל המשחקים ותעלולים שאנחנו עושים ולפתע ראינו אישה קטנה זאת הייתה אימא של אווה ושניהן התעלפו אחת על השנייה ואנחנו צעקנו הצילו!!! והשכנים זרקו מים עליהן ושאימא של אווה ראתה את גיטה הודתה לה על טוב ליבה ושהוציאה את ביתה מן המנזר, ונשקה על מצחה.
הירשם ל-
רשומות (Atom)